תושבי ערד נגד מכרה הפוספטים בשדה בריר, שבערדרוצים לחיות בלי מכרות (ע"ר)

חרבת עוזה

חרבת עוזה, מזוהה עם קִינָה המקראית (יהושע טו') נמצאת בשולי האיזור המיועד לחציבה, מעל נחל קינה.

בחורבת עוזה שלוש תקופות מחיה: תקופת הברזל, התקופה ההלניסטית והתקופה הרומית (בית אריה י. 1992 : 1157-1159).

תקופת הברזל- המאה ה-7 לפני הספירה.

על פי הממצא הארכיאולוגי תחילת הישוב במצודה במאה השביעית לפני הספירה. המצודה מלבנית בגודל 42X51 מ', מוקפת חומה בעובי של 1.50 מ', ובה עשרה מגדלים מרובעים חיצוניים ושער המוגן על ידי שנים מהמגדלים. בתוך המצודה חדרים וליד השער במה פולחנית.

מצפון למצודה נמצא יישוב בשטח של כ 7- דונם.

הישוב (זה היה ישוב שהוקם על-פי תכנית) והמצודה מתוארכים לאותה התקופה. בישוב ובמצודה נמצאו חרסים מגוונים מימי סוף בית ראשון ו 26- אוסטרקונים (תעודות כתובות על חרסים) בעברית ובאדומית העוסקים בהוראה צבאית, ברשימות אנשים, בחלוקת מצרכים או ברישום מלאי, תעודה ספרותית משפטית ורשימות מקוטעות. הִמָּצאות אוסטרקונים אלה במצודה בעיקר מראה על חשיבות המצודה במערך המצודות בתקופה זו. המצאות אוסטרקון באדומית, אשר מצווה על החיילים במקום לתת מצרכי מזון לנושא האוסטרקון, מעידה על העברת השלטון על המצודה לידי האדומים שאירעה בשלהי המאה השביעית. בסוף המאה השביעית או בתחילת המאה השישית המקום חרב בשריפה.

המקום יושב מחדש רק בסוף המאה השלישית או תחילת המאה השנייה לפני הספירה (התקופה ההלניסטית). החדרים נוקו ושרידי השריפה של התקופה הקודמת נזרקו לואדי. בתקופה ההלניסטית המצודה הוקטנה על ידי קיר שנבנה בתוך המצודה בחלקה המערבי. בתוך המצודה נמצאה ממגורה גדולה חפורה ומדופנת. הממצאים מתקופה זו כוללים קרמיקה עשירה ומגוונת מהמאה השניה לפני הספירה ואוסטרקון ארמי.

בתקופה הרומית, אחרי כמאתיים שנה שבהן הייתה המצודה שוממה, יושבה המצודה מחדש.  גם הפעם כנראה על ידי חיל מצב. בתקופה זו נעשו שינויים קלים בלבד במבני המצודה שנותרו מהתקופה ההלניסטית. לתקופה הרומית ניתן ליחס את שתי הגדרות המאסיביות שנבנו בצמוד למצודה ואשר נותנות לה מימד של מתחם מבוצר. הממצאים מהתקופה הרומית  כוללים קרמיקה מגוונת, נרות מעוטרים ומטבעות מהערים אשקלון עזה וקיסריה, מימי הקיסרים אספסינוס, ספטימוס-סוורוס ומרקוס-אורליוס.