תושבי ערד נגד מכרה הפוספטים בשדה בריר, שבערדרוצים לחיות בלי מכרות (ע"ר)

שנות השמונים

שדות זהר – שנות השמונים

בזמן כלשהו, כנראה בשנת 1979 או 1980, נתגלה באקראי שערד ''יושבת'' על מרבץ ענק של עפרות פוספטים אשר הערך הכלכלי של הפקתם גבוה מאוד מהסיבות הבאות:

·         שיעור גבוה של זרחה בעפרה;

  • כיסוי מועט של חומר טפל;
  • קרבה למפעלי העיבוד במישור רותם.

הזכיון להפקת פוספטים היה נתון אז בידי חברת פוספטים בנגב (פו''ב), חברה ממשלתית, שהגישה בקשה לכרות ולהפיק את הפוספטים במרבץ.
הוכנה תכנית לכריית הפוספטים בשני שדות כרייה:

  • שדה זהר צפון, מצפון לכביש 31;
  • שדה זהר דרום, מדרום לכביש 31.

התכנית – שהוגשה למוסדות התכנון ב-‏1981 – היתה לכרות בתחילה את העפרה מזהר צפון ואחר-כך מזהר דרום. הכרייה היתה אמורה להיות במכרות פתוחים.
התכנית כללה גם הקמת מפעל לעיבוד העפרה.

לתכנית נלוה מסמך שכונה בשם ''תסקיר השפעה על הסביבה''. לפי מה שנכתב באותו מסמך לא היתה לפעילות הכרייה השפעה מזיקה על ערד. באשר למפעל העיבוד, נאמר שם, כי נותרו עוד בעיות פליטת מזהמים ''שתיפתרנה עד לבניית המפעל''. בהמשך התברר שהמפעל הוכנס לתכנית כפתיון (''עז'').

המועצה המקומית ערד, בראשות אברהם (בייגה) שוחט, פנתה אל מנכ''ל משרד הפנים דאז, מר חיים קוברסקי, ביקשה וקיבלה תקציב לבחינת ''תסקיר ההשפעה'' הנ''ל.
בתקציב זה נשכר צוות מומחים – לפי תחומי הבדיקה שבתסקיר. בצוות נכללו בין השאר מומחים מתחומי הכרייה, האקלים, הרפואה וכו'. בראש הצוות עמד פרופ' (אז ד''ר) עו''ד ראובן (ריצ'רד) לסטר, מומחה בחוקי השמירה על איכות הסביבה.
לצד צוות זה הקים ראש המועצה המקומית צוות מקביל של תושבים, מומחים באותם תחומים, שפעלו – בהתנדבות – מול מומחי הצוות הראשון. בראש צוות המתנדבים עמד יעקב לקס מתכנן אזורי תושב העיר.
מייד בראשית עבודת הצוותים נשללה לחלוטין תקפות המסמך שכונה בשם ''תסקיר השפעה על הסביבה'', באשר הוא לא הוכן לפי הנחיות המשרד לשמירת איכות הסביבה.

במקביל לפעילות זו הקימו תושבים בערד עמותה שעניינה היה התנגדות לכריית פוספטים ליד ערד. בראשה עמד מר א. ולנר ז''ל. בין היתר תקפה העמותה את שיטת העבודה של פו''ב. בעיקר שלילת יצוא סלע פוספט גלמי – מה שעשתה פו''ב – והתמקדות במוצרי עתירי ערך מוסף, חומצות זרחתיות. התמקדות כזו מקטינה את נפחי הכרייה ומותירה בידי ישראל עתודות פוספט לשנים רבות.
לאחרונה נמצא, כי עתודות הפוספט בעולם תספקנה – לפי שיעור השימוש הנוכחי – ל-‏70 שנה בלבד. פוספט הוא רכיב חיוני לכל פעילות ביולוגית, כמובן גם לחיי כל אדם ואין לו כל תחליף.

בהמשך נבחנו תכני אותו מסמך והגשו דו''חות מסכמים.
בדו''חות אלה נשללה הקמת המכרות כפי שהוצעה ע''י חברת פו''ב.
הממשלה מינתה ועדה, בראשות יצחק רהב מבנק ישראל, לבחינת הסוגיה. בדו''ח הועדה נכללו – בתמצית – המסקנות הבאות:

  • לא תהיה כרייה בזהר צפון – זאת על-פי הודעת פו''ב שהם ''מוותרים'' על שדה זה.
  • הכרייה בזהר דרום תיעשה רק אחרי אישור תסקיר השפעה שיוכן לפי הנחיות המשרד לשמירת איכות הסביבה.
  • הכרייה בזהר דרום תחל בכרייה נסיונית מנוטרת למשך שנה. המשך הכרייה יותנה בבדיקת ההשפעה בפועל של הכרייה הנסיונית.

שני השדות – זהר צפון וזהר דרום במתאריהם לפי התכנית שנשללה – הוכללו בתכניות המתאר:

·         תכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה (ת.מ.א. 14);

  • תכנית המתאר המחוזית למחוז הדרום (ת.מ.מ. 4 תיקון 14), זאת תוך דחיית התנגדות עיריית ערד.