תושבי ערד נגד מכרה הפוספטים בשדה בריר, שבערדרוצים לחיות בלי מכרות (ע"ר)

שכיות חמדה באיזור המכרה המיועד

נשמח אם תגיעו לבקר באתרים השונים.

ניתן לפנות אלינו בכל שאלה העוסקת בביקור באיזור

שכיות חמדה באיזור המכרה המיועד

מאמר של דב פוניו על ארץ הקיני בהיבט של המורשת היהודית

ארץ הקיני. בחינת אזור נחל קינה (דרך אדום)  בהיבט  של המורשת היהודית.

(פורסם בירחון אינטרנטי לידיעת הארץ ''צידה לדרך'' גליון 3  באפריל 2011).

הקדמה
נחל קינה (הבדואים מכנים אותו ואדי קיני) מנקז את  שיפוליה הדרומיים של בקעת ערד. תחילתו  לרגלי הר קינה (המתנשא לגובה 635 מטר). לאחר נתיב באורך של 13 ק''מ  הוא נשפך אל נחל חימר- המנקז הראשי  מקוו בקעת ערד-דימונה אל עבר קצהו הצפוני של הר סדום  וים המלח. כוון  זרימתו  של נחל חימר  ממערב למזרח, שטח ניקוזו 410 קמ''ר. הוא הגדול בנחלי מדבר יהודה  ומקובל לראות בו את גבולו הדרומי. דרך שני נחלים אלה  עוברים מדי שנה  מספר שטפונות ובהם כמויות מים אדירות. לשם המחשה: לפי נתוני המכון ההדרולוגי נמדדה שם לא אחת ספיקה של 240 מ''ק בשניה-ובמקרים קיצוניים אף  1000 מ''ק בשניה.
סקירה כללית 
בתקופות קדומות אזור דרום בקעת ערד ושיפולי קמר כידוד/זוהר( מזרחית ודרומית  לתל ערד) היה מרושת דרכי מעבר  מגב ההר  והבקעה הנרחבת  באר שבע-ערד אל עבר דרום הארץ. דרכים אלה קשרו בין האזור הזה לבין  בקעת ים המלח, מואב , אדום והערבה.
ערוצי הנחלים  קינה וחימר היו נתיב מתבקש לצורך העניין.ערוצי  נחלים שהם מנקזים ראשיים מאופיינים בשיפוע מתון . השתנות הגובה מרוכזת במספר מפלים. בנחל קינה יש מפל  אחד ( ובהמשך קניון) אשר נעקפים  על ידי שביל נוח מעל הגדה המערבית. בנחל חימר המפל הענק (100 מטר) נעקף מצפון על ידי  שביל  עקלתון מסוקל היטיב אשר יורד אל המפלס הנמוך – וכעבור  4 ק''מ , בטרם נחסם המעבר על ידי מעוק  ''גיא חימר''- קיים שביל יציאה  נוח אל הגדה הדרומית, ומשם שוב חוצה דרך מפולסת אל עבר ראש מעלה עמיעז וקצהו הדרומי של הר סדום. שיירות שרצו להגיע אל  הקצה הצפוני של הר סדום, המשיכו מעל הגדה הצפונית של נחל חימר ובחרו את הירידה הנוחה ביותר שהיתה קיימת  באותם הזמנים במצוק ההעתקים: מעלה זרון-שיפוע ממוצע של 10%.

מאגרי המים כתנאי לקיום במדבר
צפיפות  האוכלוסייה של בקעת באר שבע  ושיפולי ערד  לא הייתה אחידה בכל הזמנים .ניתן לומר שמאז התקופה הנאוליתית  לפני 9000 שנה ועד ימינו היו שינויי אקלים מחזוריים בני 2000 שנה שהשפיעו על נוכחות בני אדם  באזור [a]. אם מסתמכים על ממצאי הארכאולוג דוד אלון  לגבי המצאות בני אדם  בתקופה הנאוליתית  במערה  בקטע המזרחי של נחל חימר, הרי יש לשער  שחיו אנשים גם  דרומית למישור בקעת ערד-באר שבע. אין להניח שמאגרי מים מלאכותיים (שמתקופת בית ראשון ואלך הפכו להיות דבר בשגרה בכל מרחב הנגב) היו נפוצים באותה תקופה . קיומם של אנשים בסביבות אלה היה אז מותנה  במקורות מים טבעיים בקרבת מגוריהם. על אחת כמה לגבי דרכים ''בין לאומיות''  שלאורכן נדרשו '' תחנות תדלוק''  בתקופות השנה בהם לא היו משקעים.

מאגרי המים באיזור
יש לשער שדרכים ראשיות  נוצרו טרם בוא עם ישראל לאזור זה ואפשר  לאתרם על פי מקורות מים טבעיים , אף שבימינו חדלו לנבוע, הם היו זמינים בתקופות גשומות יותר .  דוגמה מוחשית למקורות מים   שיבשו או התדלדלו : עין אבוב (מעין עונתי), גב קינה (שבלי ספק יש בו נביעה דלה גם היום), עקבות נטף-מעיינות במעוק נחל כנפן וקטר שגיב  צפונית להר כמריר( מעין  שלדברי הבדואים היה פעיל עוד בתקופתנו). כל אלה במרחק ''יום גמל'' מאזור  המעיינות  הדרומיים של הרי חברון.
נמשיך  מאזור גב קינה מזרחה בנתיבו הגדול של נחל חימר ונגיע במרחק 17 ק''מ אל עין חימר(כיום מעין מלוח מטפטף בדופן הנחל, אך יתכן ולפני אלפי שנים  היה מספק מי שתייה) וקרוב אליו  עין אשד בתחתית מעוק חימר. מעין פעיל גם היום-אמנם בספיקה נמוכה. כפי שהוזכר קודם, בסמוך למעיינות אלה יורדים שבילים באיכות משובחת גם מדרום וגם מצפון. בשבילים אלה –במיוחד בדרומי- הושקעו  עבודות חציבה, סיקול ובניית קירות תמך  שאופייניות  למפעלי  שלטון מרכזי בתקופות קדומות.
אמנם מאז התקופה הכנענית התיכונה  החל תהליך  שכלול כריית מאגרי מים- תהליך שהגיע לשיאים  כדוגמת מפעל המים של הורדוס במצדה( 40 אלף מ''קוב). אבל סביר להניח שהדרכים הקדומות  ראשיתן בצמוד למקורות מים טבעיים.
לסיכום פרק זה:  בתוואי נחל קינה ונחל חימר   היו טמונים התנאים הדרושים להיווצרות נתיב קדום עוד בטרם הגיעו בני ישראל  אל האזור. נתיב זה היום  מכונה בפי כל החוקרים דרך אדום המקראית  (b).

הדרכים במקורות
מראשית תקופת ההתנחלות  יש כבר שפע של  התייחסות  ארכאולוגית שנתמכת בפסוקים בתנ''ך על אזור נחל קינה ודרך אדום. כאן נזכיר רק מקצתם.
נתיב חדירת המרגלים שנשלחו לתור את הארץ מדרום  מתואר ומשורטט ע''י  יוחנן אהרוני
(c) (במדבר י''ג 38). גם פרופ. בנימין מזר, גם ד''ר יהודה גוברין (d) מצטטים  שם את הפסוק ''וישמע הכנעני מלך ערד כי בא ישראל דרך האתרים ( במדבר כא-1 ). לפי בניימין מזר יש לקרא :התרים -משמע ''מרגלים''.
באשר לנגב הקיני, פרופסור  יוחנן אהרוני בספרו  ''בעקבות מלכים ומורדים''    (e) מקדיש פרק נרחב  לנוכחות אבותינו הקדומים בבקעת באר שבע-ערד. במקרא מוזכר שהקיני התיישבו באזור של ערד(שופטים  א  16 ). באזור זה נשתמר עד היום השם ואדי אל קיני,הקשור כנראה בשבט הקינים,וכאן היתה  גם העיר קינה (יהושע ט''ו 22).''
רב המידע על העבר - ומי שמרגיש צורך  לפתוח פתח  רחב אליו, מוזמן  להתעמק בספרים המצוטטים כאן.
 חירבת עוזה

       ככל שמתקרבים אל תקופת מלכי יהודה, התמונה הולכת ומתבהרת . יוחנן אהרוני מתאר את חירבת עוזה כמצודת ספר  שהוקמה לשמירת  התנועה על דרך אדום.הוא מתאר גם את דרך אדום שירדה לאורך נחל קינה וחימר ( היום שביל מסומן כחול לאורך נחל קינה וסימון אדום מעל גדות נחל חימר) , המשיכה וירדה בנתיב המשובח של מעלה זרון אל ערוצו של נחל זוהר. יש לזכור שבמוצא נחל זוהר,מזרחית למצד זוהר  שמשוייכת לתקופה הרומית, גילו אהרוני ורותנברג שרידי מבצר  שעל פי חרסים   מתוארך אף הוא לתקופת מלכי יהודה.
ואז הגיע פרופ. יצחק בית אריה בשנת 1982 ובמשך  7 עונות חפירה חקר באופן יסודי את מצודת חירבת עוזה. סכום חפירותיו  פורסם בספר בן 350 עמודים שיצא לאור ב 2007  בשפה האנגלית.(Horvat Uza et Horvat radum. Two fortresses in the biblical Negev.).
הספר שוכן כבוד על מדפי הספרייה העירונית ערד- תרומתו של פרופ, בית אריה לקהילת ערד.
הזמן המשוער של הקמת המצודה- המאה השמינית לפני הספירה.קרוב לודאי בעת שלטונו של המלך יהושפט שמצא הכרח לחזק את השליטה על האזור נגד חדירות מדרום. במהלך החפירות נמצאו 17 אוסטרקונים ( חרסים עליהם כתב בדיו צמחי). 16 מהם כתובים בכתב עברי עתיק ואילו אחד בכתב אדומי. הוא מיוחס לתקופת כיבוש בבל ומעיד על כך שהמצודה נפלה  לידי האדומים באותה עת.
אוסטרקון אחד מהתקופה  הישראלית פוענך בשלמותו. הוא מכונה ''אוסטרקון  אחיקם'' וכפי הנראה הופנה  אל מפקד המצודה. החוקרים משערים שזהו  מעין כתב התייצבות לשרות צבאי ובו  3 שמות מהמקומות  מלדה,רנתן ומקדה ( לפי סברה ערים  בנגב יהודה).
מים באזור חירבת עוזה
על פי גודלו של המצודה והמבנים הצמודים אליו  נראה שהיו אנשים רבים במקום, לכן יש עניין מיוחד במתקני הספקת המים במצודה. אמנם בשטח המצודה עצמה יש  בורות אחדים, אבל המתקן העיקרי  נמצא בערוץ נחל קינה דרומית לגבעה. מפעל מים זה כולל 3 בורות חצובים שקבלו את הספקת המים מתעלות הטייה – חלקם קיימים עוד בימינו. המפעל עצמו נחקר על ידי  הארכיאולוג ד''ר צביקה  צוק.  הוא חקר מפעלי מים קדומים באזור.במחקרו על בורות עוזה במסגרת עבודת הדוקטורט  מצא שהם מתקופת בית ראשון ואלך ויכלו להכיל עד 1000 מ''קוב מים. אמנם חלק מתעלות ההטיה נהרסו זה מכבר, אך בכל זאת הבורות פעילים אפילו בימינו.

סיכום
בתנ''ך מוזכר מסע 3 המלכים (יהורם בן אחאב, יהושפט ומלך אדום) במסעם נגד מישע מלך מואב. הם בחרו ללכת בדרך אדום שכבר מוכרת לנו , עקפו את הר סדום מדרום ועלו נגד מואב צפונה(מלכים –ב    ג 4-27). (f).
יש ארכאולוגים הטוענים שלעיר תל ערד היה חלק בסחר הנחושת ודרך אדום שימשה לנתיב הובלת הנחושת מהמכרות באזור הערבה (g).
דרך אדום המקראית בה דרכו רגלי אבותינו  בעלותם  לכבוש את הארץ.  על פתחה שמרו חיילי אחיקם בן מנחם  מול החדירה האדומית וירדו בה  3 המלכים.
דרך זו נשכחה  בימינו מהלב וראוי  להחזיר עטרה ליושנה.

לסיום סקירה זו  ציטטה מדברי פרופ' זאב משל, ארכאולוג מאונ. ת''א ,סייר ושומר טבע:
''אנשי שמירת הטבע בעולם המערבי ביססו את האידיאולוגיה שלהם על 4  יסודות:
האתי, האסתטי,המדעי והכלכלי.''.
אנו בישראל חייבים לבסס את שמירת הטבע על יסוד חמישי: הוא היסטוריה שלנו! (h).

תודה מיוחדת לפרופ' בית אריה  שהעמיד לרשותי את ספרו '' חפירות חירבת עוזה''  ולד''ר צביקה צוק שמסר לי חלקים ממחקרו על מפעל המים  במקום.

                                                                     דב פוניו
                                                                     פברואר 2011
                                                                                 
[a] ד''ר בני בגין. אגם הלשון ומשמעותו האקלימית. פקר הסיכום. רותם- חוברת 20.                                                                                    
[b] יוחנן אהרוני-בנו רוטנברג : ''בעקבות  מלכים ומורדים'' עמוד 13             

[c]  יוחנן אהרוני-אטלס כרטא לעולם המקרא-50-51

[d] יהודה גוברין-סיפורה של ערד המקראית- עמוד 7

[e] יוחנן אהרוני,בנו רוטנברג: ''בעקבות מלכים ומורדים'' עמודים 39 עד 47  
[f]  יוחנן אהרוני. אטלס כרטא למקרא..132
[g] ד''ר יהודה גוברין..סיפורה של ערד המקראית.עמוד 7.
[h] קטעי שיחות בכתב עת ''סביבות'' 12, 29